יום שני, 1 ביולי 2013

איך לאכול את הנושא הזה?

בואו נדבר על תזונה.
לא,לא, בעצם בואו נדבר על כלי רכב.
לכל מי שיש רכב בחנייה, ספינה עוגנת במרינה והליקופטר בחצר, זה ידוע שכל כלי תחבורה צורך דלק מסוג אחר ובכמות שונה. הסוג דלק והכמות נגזרים מהייעוד של אותו כלי תחבורה.
רכב פרטי עם מנוע בנזין יצרוך בנזין שמספק לו את האנרגיה הדרושה להובלה של ארבעה-חמישה אנשים ולעומת זאת, מטוס יצרוך דלק סילוני שיכול לתת לו את הכח הדרוש להניע מאות טונות של חומר במהירות מספקת באוויר כדי לא ליפול..
וכמו שיש כלי תחבורה עם ייעוד שונה, ישנם גם אנשים עם ייעוד שונה.
אנחנו נסכים שקבוצת ספורטאים לא צורכת ומשתמשת באנרגיה באותו אופן כמו קבוצה של מוזיקאים?
נכון? כי כל ההתנהלות שלהם ביומיום היא שונה והצרכים שלהם שונים. אגב, גם בתוך קבוצת הספורטאים יהיה הבדל בשימוש באנרגיה- יש את אלו שעוסקים בספורט אתגרי ומשתמשים באנרגיה בצורה אחת ויהיו לנו שחקני/ות גולף שמשתמשים באנרגיה בדרך שונה לחלוטין ויש בכלל את אלו שעוסקים באימון והייעוד שלהם הוא בכלל להעביר ידע, כך שהם אמנם עוסקים בספורט אבל הם יצרכו אנרגיה בצורה שונה לחלוטין מאלו שעוסקים בספורט אתגרי.

ואנשים בעלי ייעוד שונה יצרכו אנרגיה שונה=מזון שונה. עד כאן הגיוני, נכון?

בתקופה האחרונה עולות כל הזמן השאלות סביב מה נכון לאכול ומה לא נכון לאכול וכן בשר, לא בשר, צמחונות, טבעונות, טבעונאות ואפילו תזונה על בסיס קרני שמש.
עכשיו סביב הנושא של תזונה עולות גם הרבה שאלות מוסריות סביב ההשלכות שיש למה שאנחנו בוחרים לאכול על העולם שלנו – מבחינה בריאותית, סביבתית, כלכלית, ועוד..
ומה עם דלק?
דלק יוצר זיהומים סביבתיים עצומים בכל כך הרבה רמות -החל התהליך ההפקה ועד לזיהום האויר שיוצרים רכבים הצורכים דלק. אויר- אותו אויר שאנחנו נושמים, המקור היחידי שלנו לחמצן..
דלק או יותר נכון- נפט, הוא גם אחד מהגורמים למלחמות עולמיות על השליטה במאגרי האנרגיה של העולם.
ועדיין- אני מוכנה להתערב אתכם על כל מה שיש לי (פיאט פונטו, לפטופ והדיסקוגרפיה של דני רובס), שאף אחד לא ישכנע אתכם למלא ברכב שלכם עם המנוע בנזין, מים במקום דלק..
וזה לא משנה בכלל כמה יספרו לנו על הקורמורנים שמתים בים הפרסי כתוצאה הדלק שנשפך לים בתאונות של מיכליות דלק... עדיין-"בנזין 95 ב-150 ₪ בבקשה.."
אז לרכבים שלנו אנחנו קשובים..
לעומת זאת, כשזה מגיע לגוף שלנו, המשא ומתן נהיה הרבה יותר גמיש..
למה?
קודם כל, כי אני לא יודעת מה אתכם אבל ההורים שלי לא קיבלו אותי עם ספרון קטן שבעמוד על תזונה היה כתוב "להאכיל 5 פעמים ביום, ארוחות קטנות, בעיקר בשר ודגנים"
זה לא קרה גם לכם, נכון?
וזה לא קרה כי כולנו היינו צריכים להתחיל ולהתנסות עם אוכל כדי להבין מה טעים לנו, מה מתעכל לנו טוב, מה נותן לנו את האנרגיה שאנחנו צריכים- זה חלק מאוד חשוב בכל החוויה שלנו כבני אדם, ללמוד לתפעל את הגוף שלנו כדי שנוכל באמצעותו לעשות את מה שבאנו לעשות פה.
העניין השני הוא שגם הגוף שלנו הוא יותר גמיש וסתגלן מרכב. כי בניגוד לרכב שלנו שאם נמלא בו מים, הוא לא יגלה טיפה של סלחנות וישבוק כבר ביציאה מהתחנה, הגוף שלנו יכול להמשיך לתפקד תקופה מסויימת גם מבלי לקבל את כל האנרגיה שהוא צריך.
אנחנו כן נחוש בכל מיני איתותים של הגוף  לכך שמשהו לא נכון במהלך התקופה הזו- אולי  שינוי במשקל, הפרעות בעיכול, חולשה, אבל בגדול נוכל להמשיך ל"נוע"..

אז מה עושים במצב המורכב הזה- שמצד אחד יש את כל השאלות המוסריות שעולות בהקשר של מזון ומצד שני אנחנו חיים בגוף ואנחנו צריכים לספק לגוף הזה את האנרגיה הדרושה?
זו שאלה טובה והתשובה היא שאין תשובה אחת שנכונה לכל השאלות.
והשאלות האלו שעולות הן מדהימות כי קודם כל הן אומרות שאנחנו מספיק מפותחים כדי לראות את עצמנו כחלק ממארג שלם שבו כולנו קשורים ויש משמעות רחבה ומשותפת לכל הבחירות שלנו.
מצד שני חשוב מאוד שנבין שאנחנו שונים ושהשונות הזו היא מהותית והכרחית ולכל אחד מאיתנו יש אחריות לשאול את השאלות שלו:
איזה אוכל מתאים לי?
האם אני מספק/ת לעצמי את האוכל שמתאים לי?
איזו כמות של מזון מסוגים שונים אני באמת צריכ/ה?
ורק אחרי השלב הזה שיש לנו את התשובות לשאלות הללו, אנחנו יכולים לשלב אותן עם ההבנה שאנחנו חלק ממארג שלם ולמצוא דרכים לספק לעצמנו את כל סוגי המזון השונים שאנחנו צריכים בדרכים חדשות- ע"י פיתוח של מערכות חכמות ואקולוגיות לגידול וייצור מזון..
רוצים לשאול ולהבין עוד על הקשר בין תזונה לתודעה?
פוסטים נוספים בדרך, תעקבו..
שיהיה בתאבון